פציעות ספורט

פציעות ספורט מתרחשות בשני מצבים עיקריים: 1. רגע חד ופתאומי: שינוי כיוון, נחיתה לא טובה, או ספרינט אחד יותר מדי והגוף מאותת מיד. 2. פציעות שימוש יתר: אותן פציעות שנבנות לאט, מתחת לפני השטח, עד שיום אחד הכאב כבר לא מאפשר להמשיך כרגיל. כל ספורטאי מכיר את זה: כאב עמום שמתגבר, תחושת עומס שמופיעה רק בסוף האימון, או רגישות שחוזרת שוב ושוב באותו האזור. הטיפול בפציעות ספורט נשען על מספר עקרונות מרכזיים: • הפחתת עומס בצורה מבוקרת • טיפול ברקמה הפגועה • ביצוע תרגילים שיגרמו לגוף לנוע בצורה מאוזנת ונכונה יותר, כך שיוסרו התנאים שגרמו מלכתחילה לפציעה. התרגילים צריכים להתייחס לכלל מרכיבי התנועה השונים: כוח, גמישות, יציבות, סבולת וקורדינציה. המטרה אינה רק להוריד כאב, אלא ליצור שינוי אמיתי באופן שבו הגוף מתמודד עם עומסים. האבחון כולל בדיקה יסודית של מנח המפרקים, איכות השריר, יציבה, טכניקה, תבניות תנועה וניהול עומסים באימונים. בחלק גדול מהמקרים, במיוחד בפציעות שימוש יתר, השאלה החשובה ביותר היא מדוע הפציעה התפתחה: עומס לא מדורג? טכניקה לא יעילה? שריר חלש או מקוצר? יציבות חסרה? תדירות אימונים גבוהה מדי? הבנה זו משפיעה על התוכנית הטיפולית מהיסוד. לאחר שמזהים את מקור הבעיה, נבנית תוכנית שיקום המשלבת חיזוק מדויק, דירוג עומסים, תיקון טכניקה ושיפור שליטה תנועתית. במקביל, נלמדים עקרונות למניעת הישנות הפציעה: ניהול עומסים, התאוששות נכונה, והבחנה מוקדמת בסימנים שהגוף שולח. המטרה: לא רק לחזור לאימון, אלא לחזור חזק יותר, מאוזן יותר ועמיד יותר לפציעות בעתיד.